מהם המרווחים הזכים?

כמו שראינו בפרק הקודם, האוקטבה יחס של 1:2 בין שני תדרים:

תדר א' עושה שני מחזורים על כל מחזור אחד של תדר ב'.

כשפיתגורס גילה בזמנו את האוקטבה (הוא גילה את הייחוד של המרווח המתמטי. השם הגיע הרבה יותר מאוחר) הוא גילה דברים מעניינים נוספים:
את היחסים המיוחדים 2:3 ו-3:4.

יחס של 2:3 אומר שתדר א' עושה שני מחזורים על כל שלושה מחזורים של תדר ב'.

קווינטה

ויחס של 3:4 אומר שתדר א' עושה 3 מחזורים על כל 4 מחזורים של תדר ב'.

קוורטה

מה שמיוחד ביחסים האלה שהם יוצרים צירוף מאוד נעים ואחיד באוזן שלנו. מן משהו צלול וזך. קשה להסביר דברים שאמורים להרגיש אז בוא נשמע אותם:
יחס 1:2 (אוקטבה)

יחס 2:3 (קווינטה - 3.5 טון)

יחס 3:4 (קוורטה - 2.5 טון)

אלו הם המרווחים הזכים. שאר המרווחים פחות זכים ולכן אינם נקראים מרווחים זכים. למשל הטרצה הגדולה (2 טון) היא יחס של 4:5 בין שני תדרים והטרצה הקטנה (1.5 טון) היא יחס של 5:6 בין שני תדרים. זה לא שהם לא נשמעים טוב, אבל הם פשוט לא נחשבים מושלמים כמו האוקטבה, הקווינטה והקוורטה.

את המרווחים הלא זכים נוהגים לחלק למרווחים קונסוננטים ומרווחים דיסוננטים. זה בסה"כ אומר: אלה שנשמעים סבבה ואלא שעושים לנו צמרמורת. זוכרים את המרווח של החצי טון ששמענו בפרק "הדיאז והבמול"?
אז הוא למשל לא סבבה בכלל.

בסה"כ, בלימודי תיאוריה של המוסיקה ישנם המון מושגים. חלקם מאוד סמנטיים (המשמעות שלהם משתנה בנסיבות שונות). אני משתדל מאוד לתת לכם את המושגים החשובים ביותר להתחלה ולהתרכז יותר בתיאוריה מעשית.

צלילי האוקטבה

A A#
Bb
B C C#
Db
D D#
Eb
E F F#
Gb
G G#
Ab
A

שמות הצלילים

שם אות
לה A
סי B
דו C
רה D
מי E
פה F
סול G

רשימת הפרקים