איך מכוונים גיטרה?

בהתחלה, כיוון גיטרה דורש המון ריכוז, סבלנות ויכולת הקשבה. לפעמים הגיטרה מזייפת ממש בקצת (ההפרש בין התדר הרצוי למצוי מאוד קטן) ומי שאין לו שמיעה מפותחת לא יבחין בהבדל. שני הצלילים ישמעו לו זהים. בהנחה שאין לו בעיית שמיעה פיסית, אפשר להתגבר על התופעה הזו עם ריכוז, סבלנות וכמובן - תרגילי פיתוח שמיעה.

מומלץ להתחיל מהמיתר העליון (E - מי נמוך) ולרדת במיתרים עד ל-e (מי גבוה). אפשר גם להתחיל מלמטה אבל זה לא מומלץ מכיוון שלתדרים נמוכים יש יותר השפעה מלתדרים גבוהים. יותר קל באוזן להתחיל מהצליל הכי נמוך (המיתר העליון).

את הגיטרה מכוונים בהדרגה, מיתר אחרי מיתר. קודם כל מכוונים את המיתר הראשון לפי טיונר או צליל עוגן. השלב הבא הוא להשוות כל מיתר עם זה שמתחתיו לפי מה שראינו בפרק הקודם: לוחצים על הסריג ה-5 במיתר הראשון (E) ומקבלים, כמו שראינו, את A שזהו המיתר השני. עכשיו פורטים על המיתר השני (A) בלי ללחוץ על כלום. שני הצלילים אמורים להיות זהים. אם הם לא זהים אז מן הסתם אחד מהם גבוה יותר מהשני.

בכל מקרה, הגבהה או הנמכה של הצליל תתבצע רק על המיתר השני, כי הרי כבר כיוונו את המיתר הראשון לפי טיונר או צליל עוגן.

כפי שלמדנו, ניתן לשלוט על גובה צליל המיתר ע"י מתיחתו או הרפייתו בעזרת המפתחות שבקצה הגיטרה. המתיחה מעלה את גובה הצליל ושחרור המיתר מנמיך אותו.

הבעיה הנפוצה אצל מתחילים היא לזהות איזה מהם הוא הגבוה ואיזה הנמוך. לפעמים השינוי הוא כל-כך קטן שהוא יכול לבלבל ומי שזה חדש לו יכול בקלות לחשוב שהצליל הגבוה הוא בעצם הנמוך או להיפך. הפיתרון לבעיה הוא להגדיל את המרווח כדי להפוך אותו ליותר ברור ואז לכוון שוב. אם אתם לא בטוחים מי הגבוה ומי הנמוך, שחררו את המיתר השני בסיבוב אחד או שניים של המפתח שלו. עכשיו נגנו שוב על המיתר הראשון (סריג 5) ועל המיתר השני פתוח. מתחו את המיתר השני בהדרגתיות עד שגובה הצלילים יהיה זהה.

בצורה כזו עוברים מיתר אחרי מיתר ומשווים את הצלילים של שני מיתרים. המיתר שכבר כיוונו והמיתר שמתחתיו, זה שצריך לכוון. בכל פעם שסיימתם לכוון מיתר מסויים, יותר לא נוגעים במפתח שלו. תמיד מכוונים את המיתר הבא לפי זה שלפניו שכבר כוון. אתם לא רוצים לעשות עבודה כפולה.

כיוון גיטרה יחסי

בהנחה שאין לכם טיונר (שזאת השיטה המועדפת תמיד) ואין לכם צליל עוגן, אפשר לכוון את הגיטרה בכיוון יחסי לעצמה.
פשוט צאו מנקודת הנחה שהמיתר העליון מכוון לפי צליל עוגן. רק בכאילו. את שאר המיתרים תכוונו ביחס אליו.

זה מצב מאוד לא מומלץ. הגיטרה שלכם תהיה מכוונת באופן יחסי מול עצמה והיא אפילו תישמע מצוין, כי מה שחשוב הוא המרווחים (יחסים) בין המיתרים. אך אם תנסו לנגן ביחד עם חבר או עם הקלטה כנראה שלא תהיו מכוונים. אני ממליץ להשתדל להימנע מהמצב הזה כמה שאפשר כי זה קצת דופק את הזיכרון השמיעתי שלכם. הרגילו את עצמכם לעבוד עם כלים מכוונים.

כיוון בעזרת צליל עוגן

במאה ה-21 יש כל-כך הרבה דרכים להשיג צלילי עוגן. חוץ מהדרכים שמניתי בפרקים הקודמים יש עוד שתי אפשרויות, במיוחד לגיטריסטים: אחת נמצאת בלינק הזה ואחת בסרטון הבא:

כדי לכוון את כלי הנגינה שלכם לפי צליל עוגן צריך סבלנות בהתחלה. במקום למהר ולנגן, הקשיבו קודם לצליל העוגן ונסו להפנים אותו באוזן. נסו לזמזם אותו ואם הוא גבוה/נמוך מדי נסו כאילו לזמזם אותו בראש. להרגיש אותו. אחרי שהפנמתם, נגנו בכלי שלכם ורק אז נסו להשוות ביניהם.

איך יודעים אם הגיטרה מכוונת?

אקורד זה כמה צלילים המנוגנים יחד.

אחרי שעברתם על כל המיתרים והשוותם כל אחד מהם לזה שמעליו, כדאי לבדוק אם הגיטרה מכוונת.
אני בד"כ בודק בעזרת אקורד Em בצורה הפתוחה שלו (שתי אצבעות בלבד).
למה דווקא Em?
כי זה האקורד הכי בסיסי שפורטים בו על כל המיתרים עם כמה שפחות אצבעות. ככה לאצבעות שלנו יש הכי פחות השפעה על גובה הצליל המקורי של המיתרים.

נגנו את אקורד Em , אבל נגנו לאט לאט, צליל אחרי צליל כדי לבדוק את היחסים ביניהם.
אם זה נשמע לכם טוב, פרטו על כל המיתרים יחד (עדיין Em) כדי לשמוע איך הכל משתלב ואם אין זיופים שאתם יכולים לזהות.

צלילי האוקטבה

A A#
Bb
B C C#
Db
D D#
Eb
E F F#
Gb
G G#
Ab
A

שמות הצלילים

שם אות
לה A
סי B
דו C
רה D
מי E
פה F
סול G

רשימת הפרקים